שבבים

הרבה זמן אני כבר נוסע ברכבת.
בגלל העבודה, עכשיו זה כל יום (טוב, א-ה).
ב25 הימים שעברו מאז שהתחלתי את העבודה, הספקתי לחוות כמעט הכל ברכבת.
זה מתחיל ברכבת דחוסה עם 1 ס"מ לאדם. הכיף הזה קרה לי כבר ביום העבודה השני.
אחר כך באו כמובן האיחורים הקבועים. זה מתחיל בדקות בודדות ומסתיים באיחור אופנתי של 40 דקות. למעשה, זכורות לי רק 3 פעמים שבהן הרכבת יצאה מתחנת העלייה בזמן. שתיים מהן היו בשבוע האחרון.
יחד עם זה באים העיכובים בנסיעה עצמה. מפגש הרכבות ו"בעיית האיתות" שנשמעת כמו הנפצה של אנשי הרכבת.
אני חושב שכל אלה בזבזו לי 6 שעות לפחות ב17 הימים שבהם עבדתי בחודש הזה בנתיים.
היום נרשם עוד רגע שיא מרגש, בנסיעה עם הפסקת חשמל חלקית ונסיעה עם דלת פתוחה במשך תחנה וחצי.
אם מישהו היה דואג לתת לרכבת הזו כאפה מצלצלת הייתי מקבל קצת יותר כרטיסי נסיעה חינם. ואולי הרכבת הייתה מתחילה לזוז.

לפעמים אני שמח שאני עובד בנתניה רק ארבעה חודשים. ואז אני נזכר שגם בצבא אני אסע לא מעט ברכבת.

ואם כבר חברות ישראליות מטומטמות שלא שמעו על שירות לקוחות, הייתי שם כאן צילומסך שקשור לHOT, אבל באמת שאין לי כח לזה.