שבבים

כאחד שנוטה להתרחק מכל דבר שאחרים מתקרבים אליו, שמחתי לקרוא לאחרונה פוסטים שתוהים למה צריך את facebook ולמה לא להרשם אליו וכו’.
נגיד, אחרי שטיפת המוח אצל שרון, מעניין מה אחוז קוראיה שלא יודעים את דעתה בנושא.

בסוף עשיתי זאת. נרשמתי.
אחרי שעות בודדות של נסיון, אני יכול להודיע ברשמיות: לא מצאתי שום עניין אישי בfacebook ואין לי מה לחפש בו.
עכשיו, אחרי שיש לי קצת נסיון, רכשתי גם את הזכות להגיב למהללי facebook.
לדוגמא.. אמ… אריק*

כדי לתקשר עם אנשים יש את הבלוג, המסנג’ר, האימייל והלא-יודע-מה שלהם. facebook נועד לפשט את זה. עד כאן - הכל נכון.
אלא שfacebook הוא לא היחיד שנועד למטרה הזו. הוא אחד מבין רשתות חברתיות רבות שנועדו להפגיש אותנו עם אלה שאנחנו כבר מכירים ועל הדרך לפגוש אנשים חדשים.

אם אני כל כך רוצה לפגוש (שוב) אנשים שאני כבר מכיר (ואני לא, תודה ששאלתם) או כאלה שאין לי שום קשר איתם (שוב לא) יש לי יותר מידי דרכים לעשות את זה.
כל הדרכים האלה הן כל אותן רשתות חברתיות שצצות פה ושם.
חלקן הן אתרי הכרויות המוניות (במיוחד כל הישראליות) לא מוצלחים וחלקן על תקן וואו-איזה-מגניב-למדנו-יחד אבל בכולן אני מחפש את אלה שאני כבר מכיר (כדי להגיד לחבר שלי איזה הומו הוא יצא בתמונה מהטיול האחרון, כמובן), אני מתעדכן באירועים לא מעניינים מקבוצות אנשים שאני מכיר (ואם זה מעניין זה כבר יגיע למסנג’ר או האימייל) או חצי-מכיר (כי אני לא אכנס לקבוצה כזו משעמום אלא מתוך הכרות עם מישהו אחד לפחות) ואז האירוע כנראה לא יעניין אותי במיוחד.
בסיס ההכרות עם אותם אנשים הוא עדיין קבוצות קטנות יותר שמתבססות לרוב על עניין משותף (פורום מסויים, בלוג) או הסטוריה משותפת (בי”ס, צבא) ולא חיפוש על תקן “אני רוצה למצוא מישהו שקשור אלי בצורה כלשהי מבין כל האנשים כאן”.

כמו כל אתר שעתיד להקרא “רשת חברתית”, קיימות האפשרויות הבסיסיות וכמו כל אתר שמתעתד להיות ה-רשת ה-חברתית, גם facebook מנסה לחדש.
אלא שאין כבר יותר מידי מה לחדש.
אלבומים, רשימת מקושרים, לוח עדכונים קהילתי ולוח אירועים אישי הפכו לסטאדנרט, כשבאתרי ההכרויות במסווה של רשת חברתית זה מלווה בנתינת המון פרטים אישיים לא חיוניים.

כדי שאפגוש באמת את כל החברים שלי, אני צריך (נכון להיום) לדאוג לזה שכולם יהיו באותה רשת. בהתחשב בזה שרובם לא אנשי מחשבים (בכלל או טכניים או עוקבי-טכנולוגיה בפרט) אני לא מאמין שזה יקרה ולכן כרגע כדי לאחד קבוצת אנשים כלשהי אני אצטרך למצוא באיזו רשת רובם פעילים (או לאיזו רשת הכי כדאי לי למשוך אותם בהנחה שבתוך קבוצת אנשים מסויימת לא התמקמה בשום רשת), להיות שם יחד איתם ולדאוג לזה שהבשורה תופץ לעוד אנשים ששייכים לאותה קבוצה יצטרפו אליה.
התוצאה הסופית תיהיה אתרים שונים שבכל אחד מהם תתרכז קבוצת אנשים שאני מכיר ממקום שונה.

כדי ליצור קבוצה אישית שתרכז את כל הקבוצות הגלובאליות שלי, אני לא צריך לא את facebook ולא שום רשת חברתית אחרת. אני צריך יישומים שידעו לתקשר ביניהם ולתת לי לבחור מה הכי טוב לי כדי שאוכל לדבר עם מי שאני רוצה.
עד אז, אסתפק בכלים שהם כל-כך תחילת 2006, שהם הבלוגים, המסנג’ר, האימייל או חלילה הטלפון ואחיו הנייד.

לפני פיזור:
- הסיבה היחידה שאני לא מקפיא(?) את חשבון הfacebook שלי היא שכרגע הוא לא מזיק לי. אני לא הולך להשתמש בו ובאמכם תבררו את רשימת ההזמנות שלכם כשאתם נכנעים ונרשמים.
- מפתיע אותי שדווקא אנשי מחשבים אוהבים את facebook בטענת הריכוזיות שבו. לרובם אין שום בעיה להקים עמוד עלוב שמרכז את פעילותם האינטרנטית ע”פ אותם מדורים שמציע facebook ולקשר אליו לאנשים הקשורים באותם מדורים שיקשרו הלאה וכו’. אם מישהו שכל כך מתעניין בי אינטרנטית מוכן לעקוב אחריי ברשת חברתית, הוא יהיה מוכן להכנס לדף שלי אחת לכמה זמן ולראות מה חדש (או, אפילו, עם הסבר קצר, להרשם ברסס לpipe אישי שאצור ויכיל בעצמו רססים אישיים שלי מרחבי הרשת.).
(ניב. אם קראת את זה וזה הזכיר לך משהו.. אני אעבוד על זה בבוקר ומחר ואסיים עם כל הבקשות מאז. באמת)
- נראה לי שלישראלי שאינו מבין יותר מידי במחשבים או עוקב אחרי חידושים עדיין יהיה קל יותר למצוא אנשים שהוא מכיר בעזרת אתר החבר’ה הנעלם ופחות עם facebook ואחיו שפונים לכל העולם ואחותו.
- הימורים: כמה זמן יקח לי להרשם לY! Mash?
- וכמה זמן יקח לי לוותר על התענוג?

_____________________
* סתם כי זה פוסט ההלל האחרון (כרונולוגית) שמצאתי.